Eruvin 25
אֲמַר לֵיהּ רַב פַּפִּי: מִשּׁוּם דְּאַתּוּ מִמּוּלָאֵי אָמְרִיתוּ מִילֵּי מוּלְיָיאתָא. הָנָךְ מְחִיצוֹת, לְגַוַּאי — עֲבִידָן, לְבָרַאי — לָא עֲבִידָן.
Rav Pappi said to him: Because you come from truncated [mula’ei] people, as Rav Beivai’s family traced their lineage to the house of Eli, all of whose descendants were destined to be short-lived (see i Samuel 2:31), you speak truncated [mulayata] matters, as the inner wall cannot be relied upon at all. That is because these walls were made for the inside of the mansion, and they were not made for the outside; that is, they were not designed from the outset to serve as partitions for the orchard.
for Video Shiur click here to listen: Psychology of the DAF Eruvin 25
ריטב״א יבמות עו, א
משום דאתו ממולאי פרש"י ז"ל לשון כרותים ואומללי' שהם ממשפחת בני עלי שנכרתים בחצי ימיהם ור"י ז"ל פי' ממולאי שם מקום כדאמרי' במדרש ר"מ הלך לממולא חזנהו להנהו דהוו שחורי ראש אמר להם מדבית עלי אתון ועסקו בתורה
שמואל א, ב:לא
הִנֵּה֙ יָמִ֣ים בָּאִ֔ים וְגָֽדַעְתִּי֙ אֶת־זְרֹ֣עֲךָ֔ וְאֶת־זְרֹ֖עַ בֵּ֣ית אָבִ֑יךָ מִֽהְי֥וֹת זָקֵ֖ן בְּבֵיתֶֽךָ׃
A time is coming when I will break your power and that of your father’s house, and there shall be no elder in your house.
אברבנאל שם
No “elder”, that is high priest will come from His family.
של״ה תורה שבעל פה פה קדוש ב
ויש לתמוה דהרבה מקומות בלמוד המקודש מזכיר איזה זילזול שדיבר אמורא א' לחבירו וקשה קושיא אחת שהיא שתים הא' איך דיבר לו זלזול הב' איך כתבה הגמרא זה הלשון ואביא לך קצת מהם הרבה תמיד איתא שהשיב לו משום דממולאי (מבית עלי) קא אתיהו אמריתו מילי ממולאי (עירובין כה, ב, יבמות עה, ב, כתובות פה, א), וביבמות (ט, א) כמדומה לי שאין לו מוח בקדקדו ובסנהדרין (כו, א) בענין שביעי' כהן וזמיר קראם רועי בקר כו' רועי צאן כו' דע כי צריך הענין לפרש להיות דבר טוב יואצ מהדיבור הזה או להיפך הדבר על ענין אחד הבא לטעות ומימי טרחתי ת"ל כשמצאתי כן בגמרא לפרש על דבר טוב ועלהת בידי והכל לפי הענין אשר מוזכר דבר זה שם ואזכיר אחת מהנה מ"ש משום דממולאי קאתיהו לא אמר דרך זילזול ח"ו אלא דרך חכמה ומוסר והוא ע"ד שארז"ל (ר"ה יח, א) על בית עלי בזבח ובמנחה לא יכופר אבל בתורה ובנ"ח יכופר וע"כ הוכיחו מאחר שבאתם ממולאי צריך אתם להתבונן בתורה ביתר שאת שלא יהיה דברים ממולאים ובזה תתכפר וכל כה"ג ישמע חכם ויוסיף לקח:
ר״ה י״ח, א
תנו רבנן משפחה אחת היתה בירושלים שהיו מתיה מתין בני י"ח שנה באו והודיעו את רבן יוחנן בן זכאי אמר להם שמא ממשפחת עלי אתם דכתיב ביה (שמואל א ב, לג) וכל מרבית ביתך ימותו אנשים לכו ועסקו בתורה וחיו הלכו ועסקו בתורה וחיו והיו קורין אותה משפחת רבן יוחנן על שמו
The Sages taught in a baraita: There was a certain family in Jerusalem whose members used to die at the age of eighteen, and they did not know why. They came and told Rabban Yoḥanan ben Zakkai about their situation. He said to them: Perhaps you are descended from the family of Eli, as it is written about them: “And all the increase of your house shall die young men” (I Samuel 2:33). If indeed this is so, the remedy is as follows: Go and engage in Torah study, in the merit of which you will live. They went and engaged in Torah study and lived. And people would call that family afterward by the name of Rabbi Yoḥanan in his honor.
פניני הלכה, שמחת הבית וברכתו 8:2
וכפי שלמדנו על חפני ופנחס, בניו של עלי הכהן הגדול, שחיללו שם שמיים במשכן ה' שבשילה, וכיוון שאביהם לא מיחה בידם כראוי, נאמר לו (שמואל א' ב, לא): "הִנֵּה יָמִים בָּאִים וְגָדַעְתִּי אֶת זְרֹעֲךָ וְאֶת זְרֹעַ בֵּית אָבִיךָ מִהְיוֹת זָקֵן בְּבֵיתֶךָ". וצריך לבאר, שבדורות הראשונים, כל צאצאי עלי הכהן מתו צעירים, וככל שעברו הדורות והתחתנו במשפחות אחרות, הגזירה נותרה רק על אלו שנקראו על שמו או שהיו מחוברים אליו בשורש נשמתם, וגם אלף שנים לאחר מכן עוד היו צאצאים שנחשבו כממשיכיו, וחלה עליהם הגזירה. וכפי שאמרו חכמים על רבה ואביי שהיו שניהם מבית עלי, והיו צפויים למות בגיל צעיר מאוד, ונהגו בעצת חכמים ושבו אל ה' בתשובה גדולה. רבה עסק בתורה בשקידה גדולה, וזכה לחיות ארבעים שנה. אביי עסק בתורה ובגמילות חסדים, וחי ששים שנה. וזהו שנאמר (שם ג, יד): "וְלָכֵן נִשְׁבַּעְתִּי לְבֵית עֵלִי אִם יִתְכַּפֵּר עֲוֹן בֵּית עֵלִי בְּזֶבַח וּבְמִנְחָה עַד עוֹלָם". דייקו חכמים (ר"ה יח, א): "בְּזֶבַח וּבְמִנְחָה – אינו מתכפר, אבל מתכפר בתורה ובגמילות חסדים".ראוי לציין, שאמנם רבה חי ארבעים שנה, אולם כמעט בכל המחלוקות שהוא משתתף בהם, הלכה כמותו (ב"ב קיד, ב). ואביי שחי ששים שנה, שגם עסק בגמילות חסדים, ברוב המחלוקות אין הלכה כמותו (ב"מ כג, ב).
We learn a similar lesson from Ḥofni and Pinḥas, the sons of the high priest Eli, who desecrated the name of heaven in the Tabernacle in Shilo. Because their father did not object strenuously enough to their behavior, he was told, “A time is coming when I will break your power and that of your father’s house, and there shall be no elder in your house” (1 Shmuel 2:31). Indeed, for the next few generations, all of Eli’s descendants died young. As time went on and they married into other families, the only descendants who were affected were those who were named after Eli or whose souls were connected to him. Even a thousand years later, there were still descendants of Eli who carried on his legacy, and the curse affected them. The Talmud says that Rabbah and Abaye were both descendants of Eli, and were expected to die very young. However, they followed the Sages’ instructions and repented sincerely. Rabbah studied Torah diligently and was privileged to live to the age of forty. Abaye engaged in Torah study and acts of kindness, and lived to be sixty. This accords with the homiletic interpretation of the verse, “Assuredly I swear concerning the house of Eli that the iniquity of the house of Eli will never be expiated by [animal] sacrifice or [meal] offering” (ibid., 3:14). The Sages explain: “An animal sacrifice or a meal offering will not atone for the sin, but Torah and kindness will” (Rosh Ha-shana 18a).1It is worth noting that although Rabbah did not combine his Torah study with acts of kindness like Abaye did, and thus died younger, the halakha follows him in almost every disagreement in which he was involved (Bava Batra 114b). In contrast, Abaye combined his Torah study with acts of kindness, so although he lived to sixty, the halakha does not follow him in most of the disagreements in which he was involved (Bava Metzi’a 23b).
This is an important lesson about priorities. We cannot be in two places at once. Whatever priority we choose is our personal decision. Rabbah did not want to be Abaye, and Abaye did not want to be Rabbah. Each received a benefit and a loss for their choices.
for Video Shiur click here to listen: Psychology of the DAF Eruvin 25
Translations Courtesy of Sefaria
Photo Abba Mari Rav Chaim Feuerman, Ed.D. ZT"L Leiyluy Nishmaso
Translations Courtesy of Sefaria, except when, sometimes, I disagree with the translation 
Do you like what you see? Please subscribe and also forward any articles you enjoy to your friends, (enemies too, why not?)